שיני בינה הן השיניים שצומחות אחרונות וזה בדרך כלל אחרי גיל 16.בדרך כלל שיני הבינה צומחות כששאר השיניים כבר מקובעות בתוך הפה.
השיניים צומחות בחלק האחורי של הפה וקשה יותר להגיע אליהן כדי לטפל בהן.
עקירה כירורגית של שן בינה מתבצעת במצבים שבהן שן הבינה מסכנת שיניים אחרות בפה ומשפיעה על השיניים האחרות. כך במקרה של שן כלואה שהיא שן שלא יצאה עד הסוף בגלל שיש שיניים אחרות שתופסות לה את המקום או שן שצומחת בצורה אלכסונית שפוגעת בשיניים האחרות שכבר צמחו.
ההחלטה על עקירת שן כלואה תתבצע אחרי צילום פנורמי של השיניים שייתן לרופא השיניים תמונת מצב של מה שקורה בחלק האחורי של הפה. בהחלטה על ביצוע עקירה יילקחו בחשבון הגורמים הבאים:
- הסיכון בעקירת השן
- גיל המטופל
- פוטנציאל הבקיעה של השן והנזק הפוטנציאלי שהיא עלולה לעשות
- המקום והזווית שבו מונחת השן
אי עקירת שן בינה עלולה לגרום לסיכונים כמו עששת, דלקת חניכיים, זיהומים, ציסטות, פגיעה בשיניים אחרות, נפיחויות וכאבים. הסיכון גדול יותר בשיניים תחתונות. לא תמיד יהיו כאבים כשיש שן בינה שמונחת לא טוב בפה אבל במצבים מסוימים צריך לעקור כדי למנוע נזק גדול.
גם בעקירת שן בינה יש סיכונים כמו פגיעה בעצבים, דימומים וזיהומים.
לפני ביצוע ההליך רופא השיניים יעריך את המצב ובהתאם לזה מה סוג הטיפל. האם זאת עקירה כירורגית שתבוצע על ידי מומחה או עקירה פשוטה וזה בהתאם למצב השן לפי הצילום.
העקירה מתבצעת תחת הרדמה מקומית בפה. במהלך העקירה הרופא חותך את כל הרקמות מסביב לשן ואז מושך אותה החוצה.
אחרי עקירת שן בינה צריך להקפיד על הגיינת הפה ולהקפיד לאכול רק מאכלים רכים. הרופא ייתן אנטיביוטיקה לפי המצב ויש לידע אותו על נטילת תרופות אחרות. אסור לעשן או לבצע פעילות גופנית ב48 שעות שאחרי העקירה.
נוסף לזה צריך לשטוף את הפה במיי מלח לחיטוי.
במקרה של התפתחות חום או נפיחות יש ליידע את רופא השיניים והוא יחליט על המשך הטיפול.
אם במהלך העקירה הרופא שם בפה תפרים שהם לא נספגים אז צריך להגיע שבוע אחרי העקירה להוצאת תפרים.
לביצוע עקירה חלקה ללא סיבוכים כדאי לבחור רופא שיניים מנוסה ורצוי עם מומחיות בכירורגיה דנטלית